אפשר לומר שאני בן אדם ספונטני ומחושב. כשעולה לי רעיון אני מתחיל בעבודה, לא נח לרגע עד שאני מגיע לתוצאה הנכונה. ביום שלישי שמעתי את השיר "ואיך שלא" של אריאל זילבר מתנגן ברדיו בפעם המליון בערך וחשבתי לעצמי "שחר, זאת ההזדמנות שלך לנסות לעשות את הדבר הזה שרצית כבר שנתיים". אז השתלטתי על המטבח של ההורים שלי, מצוייד בשתי כוסות יין, בקבוק בירה וקנקן ויצאתי לדרך.
השלוש שעות הראשונות של הפרוייקט היו ניסוי וטעיה. חישוב טונים, מחשבה על איזה "כלי" מנגן איפה, באופן כללי עיבוד של שיר מצויין על כלים שלא קיימים. כיף גדול!
על הדרך הצטרף גם בקבוק מים מפלסטיק, שייקר ובקבוק עצום מזכוכית שעד לפני שבע שנים הכיל שמן זית ומאז צבר אבק.
העריכה של הסרטון הייתה טריקית לחלוטין, רוב קטעי הוידאו צולמו בזמן הקלטת הסאונד אז כאן לא הייתה בעיה, החלק הקשה היה לתאם בין בקבוקי הנשיפה לוידאו. מכיוון שלא הקלטתי כל תו בנפרד, אלא שני סולמות יחידים שאחר כך שימשו לי כ"אורגן", הייתי צריך לצלם בערך 200-300 נשיפות אינדבידואליות ולחבר אותם לאנימציה כדי לגרום לסרטון הזה לקרות.
התוצאה לפניכם:
תגובות אחרונות