קשה להתפרסם היום. מיום ליום המאבק הזה של להוציא את עצמך לעולם נעשה יותר ויותר קשה. למען האמת, אם תרצה להפוך לויראלי ישנן רק כמה נוסחאות שבאמת עובדות. הרשו לי לפרט:
- מין- אין מה לעשות, סקס מוכר! זו אומנם עובדה מצערת, אך עדיין עובדה!
- פרובוקציה- אתה חייב להיות חלק מהחגיגה/הסקנדל. ככל שהפרובוקציה יותר גדולה אתה תגיע ליותר אנשים.
- פרוטקציות- יש לך חבר טוב שבמקרה עורך איזה מקומון? הרווחת!
- מזל- למקרה שאתם מאמינים בפיות. המזל נכנס לתמונה פעם במליון וחצי סרטונים.
אז התמונה אכן עגומה במקצת, אבל למה לא לצחוק על כל המצב? תפסתי טרנד ויראלי ישראלי ושמו חן טל. כשתופסים טרנד כזה, ישנן כמה דרכים לגשת אליו. אפשר לצלם פארודיה(במקרה הזה זה יכלול אותי במינימום בגדים ובקונספט שנוי במחלוקת), אפשר לצלם ביקורת נוקבת(כאן אני מפצל את עם ישראל לשניים. תומכי/ מתנגדי חן טל) ואפשר לגשת לזה בדרך יצירתית ואחרת. מרומזת, אם תרצו.
חמוש במצלמה, יוקליילי ושיר כתוב הסתערתי על המטרה.
מילות השיר:
בואו נפתח את הנושא חברים.
אין לי שדיים, אני לובש תחתונים.
אז איך מתקדמים, איפה מתחילים בכלל?
עלה לי רעיון, נקרא לשיר שלי חן טל.
אין כאן שום קשר, אוליי אפילו צירוף מקרים.
זה נראה טיפה מוזר. כשאין קשר בין שם למילים.
אבל תנו לזה רגע, תנו לזה להתפס.
אם אקרא לשיר חן טל, אני בטוח לא אפספס.
רק נקווה שלא אתפס.
בטח שמתם לב כי בשניה ה1:17 מופיע הלוגו של בונדבר רק טיפה אחרת. לא התבלבלתי ולא ראיתם לא נכון, בונדבר- חוזרת! פרטים נוספים ככל שהזמן יתקדם.
תגובות אחרונות